האם הבינה המלאכותית יוצרת אשליות? יובל נח הררי מזהיר
האם אנחנו מתקדמים לעבר עתיד שבו בינה מלאכותית תשלוט במידע שאנו צורכים? יובל נח הררי, ההיסטוריון הישראלי המוכר, מעלה אזהרה חדשה ומרתקת בנוגע להשפעות הבינה המלאכותית בספרו שראה אור ב 10.9.2024 "נקסוס: היסטוריה קצרה של רשתות מידע". בספרו, הוא טוען כי הבינה המלאכותית אינה רק כלי טכנולוגי מתקדם – היא עלולה ליצור רשת חדשה של אשליות שתחזיק את החברה האנושית שבויה במציאות מדומה.
מהפכת מידע שמאתגרת את ההיסטוריה
הררי מציין כי אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת מידע חסרת תקדים. המהפכה הזו שונה ממהפכות טכנולוגיות קודמות, משום שהיא משנה לא רק את הכלים שברשותנו, אלא את הדרך בה אנו תופסים את המציאות. הוא מדגיש כי כוחן של רשתות מידע הוא עצום – אך יש לזה מחיר. רשתות שיתוף פעולה מבוססות לעיתים על שקרים ואשליות, מה שעלול להוביל את האנושות לכיוונים מסוכנים.
הבינה המלאכותית: אשליה במקום אמת?
אחת הנקודות המרכזיות של הררי היא שהאיום האמיתי בבינה המלאכותית אינו טמון דווקא בסיפורי המדע הבדיוני בהם מכונות משתלטות על האנושות. במקום זאת, הוא מזהיר כי הכוח הגדול של AI טמון ביכולתה לתמרן את בני האדם דרך שפה ומידע. מדובר בסכנה מוחשית הרבה יותר: AI מסוגלת לייצר אשליות שמערערות את היכולת שלנו להבין מהי האמת ומהי בדיה.
מה אנו יכולים ללמוד מההיסטוריה?
כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, הררי מציע לנו ללמוד מההיסטוריה. הוא טוען כי מהפכות מידע קודמות, כמו הופעת הכתב או האינטרנט, לימדו אותנו כמה כוח יש במידע – אבל גם כמה מסוכן הוא כשהוא משמש ליצירת אשליות.
הקריאה של הררי לפעולה היא ברורה: עלינו להיערך לתקופה בה הבינה המלאכותית תהיה שחקן מרכזי בעיצוב המציאות. זה אומר, בין השאר, לפתח טכנולוגיות AI שמקדמות שקיפות ואחריות, וששואפות להילחם באשליות ולא לחזק אותן.
לקחים לעולם הבינה המלאכותית
הספר מעלה שאלות חשובות עבור מפתחי AI ומקבלי ההחלטות בתחום. מהו תפקידנו בהבטחת העתיד? כיצד נוכל לוודא שמערכות הבינה המלאכותית משרתות את האמת ולא תורמות ליצירת מציאות מעוותת?
הררי מציג אזהרה, אך גם תקווה: הבחירות שנעשה עכשיו ישפיעו על עתידנו. הבינה המלאכותית, כמו כל כלי טכנולוגי, יכולה לשרת את האנושות בצורה חיובית – אם רק נפעל נכון.
סיכום
"נקסוס" הוא לא רק ספר, אלא הזמנה לחשיבה עמוקה וביקורתית על העתיד. הררי מציב מראה מול החברה האנושית ומבקש מאיתנו לחשוב כיצד נוכל לנווט את מהפכת המידע הזו לכיוון חיובי. השאלות שהוא מעלה נוגעות לכל מי שעוסק בטכנולוגיה – ולא רק למפתחים אלא גם לציבור הרחב.
מה דעתכם? האם אנחנו ערוכים להתמודד עם האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית? ואיך אתם חושבים שנוכל להבטיח ש-AI יקדם את האמת ולא ישאב אותנו לאשליות?
במהלך הראיון, יובל נח הררי מתמקד בחששות סביב ההשפעה של הבינה המלאכותית (AI) על הדמוקרטיה והחברה. הוא מציין כי למרות שלבני האדם עדיין יש כוח רב יותר מ-AI, האתגרים נובעים מהפילוג האנושי ומהתלות הגוברת באלגוריתמים שמעצבים רשתות חברתיות. הררי מזהיר כי היכולת של AI לייצר "אינטליגנציה זרה" המתקבלת מהחלטות שלא נובעות מבני אדם היא גורם מדאיג במיוחד. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך במודעות לשימוש באלגוריתמים להפצת פחד ושנאה, ומציע שיידרש פיקוח רגולטורי כדי למנוע את השפעתם המזיקה.
במחלוקת על היחסים בין בני אדם ובינה מלאכותית מצביעים על כך שאין מדובר במשחק סכום אפס שבו או שהאנושות שולטת או שהבינה המלאכותית גוברת. בניגוד לגישה שמדגישה את הסכנה שב-AI, יש הטוענים כי בני האדם וה-AI יכולים להשלים זה את זה. בני האדם מביאים יצירתיות ורגישות רגשית, בעוד ש-AI מצטיין בעיבוד נתונים וזיהוי דפוסים – יכולות שיכולות לסייע לקדם שיתופי פעולה וחדשנות.
נוסף לכך, יש הטוענים שהפילוג החברתי והאתגרים הדמוקרטיים לא נובעים אך ורק מהטכנולוגיה או האלגוריתמים, אלא גם מתהליכים חברתיים עמוקים יותר. הם מסבירים כי הטכנולוגיה היא רק חלק מהמשוואה וכי בעיות בפוליטיקה ובחברה היו קיימות גם ללא הבינה המלאכותית. יתרה מכך, חשוב לזכור כי ל-AI יש גם פוטנציאל חיובי – ביכולתו לשפר מערכות כמו בריאות, חינוך ושירותים ציבוריים. התמקדמות רק בצדדים השליליים של AI מגבילה את ההבנה של התועלות האפשריות שיכולות לנבוע ממנו.