האם מודלי בינה מלאכותית בדרך להפוך למדענים?
האם אנחנו עומדים על סף עידן שבו בינה מלאכותית תבצע מחקר מדעי בעצמה? לדברי יאקוב פחוצקי, המדען הראשי של OpenAI, התשובה היא "כנראה כן – לפחות בחלק מהמקרים".
מעבר ממענה לשאלות למחקר עצמאי
מאז מונה פחוצקי לתפקידו ב-2024, OpenAI מאיצה את הפיתוח של מערכות שמסוגלות לא רק לסכם או לנתח מידע קיים, אלא גם להציע כיווני מחקר חדשים. אחד הכלים המרכזיים שהושקו בהקשר הזה הוא Deep Research – מערכת שמצליחה להפיק תובנות ראשוניות על בעיות מחקר פתוחות תוך 10–20 דקות של עבודה עצמאית, בלי צורך בהכוונה צמודה מצד משתמשים אנושיים.
מחקר מדעי ב"נהיגה אוטונומית"
במהלך ריאיון שהתקיים לאחרונה, הסביר פחוצקי כי לדעתו יש להשקיע הרבה יותר משאבים בניסיון לפתור שאלות מחקר פתוחות באמצעות בינה מלאכותית. מבחינתו, מערכות אלו צריכות להתקדם ממעמד של "עוזרות חכמות" למעמד של "חוקרות בזכות עצמן".
החזון הזה לא נותר בגדר רעיון בלבד. מוסדות מחקר ממשלתיים כמו מעבדות אוק רידג' בארה"ב כבר בודקים מערכות אוטונומיות שמבצעות ניסויים בחומרה וכימיה, עם מינימום מעורבות אנושית.
הבינה שמבינה – אבל עדיין צריכה עזרה
מצד שני, קולות מהאקדמיה מזכירים שכדאי להיזהר מהייפ. רבקה וילט מאוניברסיטת שיקגו טוענת שמודלים כאלה לא נועדו להחליף חוקרים, אלא לשתף איתם פעולה. לדבריה, בינה מלאכותית יכולה לעזור בניסוח רעיונות, אך מתקשה עדיין ביישום שיטתי של מתודולוגיות מחקר או בהסקת מסקנות חד-משמעיות.
תמיכה בגישה הזו מגיעה גם מחברת Sakana, שבחנה מערכת בשם AI Scientist. המסקנה? אמנם יש פוטנציאל, אך בינתיים מדובר יותר בעוזר בינוני מאשר גאון פורץ דרך.
מה הלאה?
OpenAI ממשיכה לדחוף קדימה, עם מודלים חדשים כמו GPT-4o, o1, ו-o3 – ולפי מירה מוראטי, ייתכן שמערכות AI יגיעו לרמת אינטליגנציה של דוקטורט בתחומים מסוימים בתוך שנה וחצי.
השאלה היא לא אם בינה מלאכותית תוכל לבצע מחקר – אלא מתי, ועד כמה תוכל לעשות זאת בלי עזרה אנושית. כל עוד התחום ממשיך להתקדם בקצב הזה, נדמה שהתשובה תגיע מוקדם מהצפוי.